עם מי אני עובד
מבוגרים
אני עובד עם אנשים שמתמודדים עם חרדה, דכדוך, עומס, תקיעות או פשוט עם התחושה שמשהו בחיים לא מרגיש נכון.
לפעמים זה מופיע כמחשבות שלא עוצרות, ביקורת עצמית, חוסר ביטחון, דחיינות, קושי לקבל החלטות או תחושה שאנחנו חוזרים שוב ושוב לאותם מקומות.
ולפעמים אין לזה שם ברור. פשוט מרגישים שמשהו מבקש שינוי ורוצים להבין קצת יותר טוב מה קורה שם.
ילדים, נוער והורים
עם ילדים ובני נוער העבודה נראית אחרת. לא תמיד הם רוצים או יכולים לשבת ולדבר על מה שהם מרגישים. הרבה מהמפגש יכול לקרות דרך משחק, יצירה, מוזיקה, דמיון ותנועה.
אני פוגש ילדים שמתמודדים עם התפרצויות, פחדים, קשיים חברתיים, רגישות גבוהה, קושי להיפרד או להסתגל לשינויים, וגם ילדים שפשוט קשה להם להסביר מה עובר עליהם.
הטיפול בילדים מלווה לרוב גם במפגשים עם ההורים, בדרך כלל לפחות פעם בחודש. הרבה מהעבודה הרי קורית בבית.
בהדרכה אנחנו לא מחפשים נוסחה לאיך צריך להיות הורה. אנחנו מתבוננים גם במה שקורה לילד, וגם במה שקורה לנו מולו.
לפעמים הילד נוגע בדיוק במקומות ישנים שלנו. בפחדים, בכעסים, בחוסר האונים, בילד שאנחנו היינו פעם.
כשאנחנו מצליחים לזהות את זה, קצת יותר קל להפריד בין מה שהילד עובר לבין מה שזה מפעיל בנו.
ומשם אפשר ללמוד להיות ליד הרגש שלו, לא למהר להעלים אותו או לפתור אותו, ולהחזיק עבורו מקום שגם מרגיש וגם בטוח.
הדרך שלי
לפעמים אנחנו כבר מרגישים שמשהו צריך להשתנות, אבל לא תמיד ברור לנו מה.
אבל בדרך יש הרבה רעש, מחשבות, פחדים, הרגלים ודברים שלמדנו על עצמנו עם השנים.
וגם אני מכיר את המקומות האלה מהחיים שלי.
בקליניקה אנחנו עוצרים רגע ומתבוננים יחד במה שקורה. לא רק להבין את זה בראש, אלא גם לשים לב למה שקורה בגוף, ברגש ובנשימה.
לפעמים זה דרך שיחה. לפעמים דרך תרגיל, דמיון, מוזיקה, משחק או פשוט רגע של שקט.
אנחנו מנסים להבין יחד מה קורה, מה מנהל אותנו, ואיפה אפשר להתחיל לעשות משהו קצת אחרת.
ארגז הכלים שלי
טרילותרפיה
נשימה
מוזיקה וצליל
מבחינתי אלה לא שיטות נפרדות שאני בוחר מתוכן מראש.
אני מגיע למפגש ופוגש את האדם שמולי. ומשם אנחנו רואים מה מתאים.
מרחב הקשבה
מדיטציה, נשימה ומוזיקה